#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע ר' יוסי לא חושש שהכהן ילך להדיא לכיוון קה""ק."	ורבי יוסי אמר לך: חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח, אלא כל אחד ואחד מתפלל על עצמו, שנאמר 'אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה', הלכך חביב הוא שלוחן ליכנס לפומבי.	יומא פרק חמישי נב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לר' יהודה שסובר שהפרוכת היתה פרופה בדרום, מדוע הכה""ג לא הלך בין המנורה לכותל דרומי."	כי בגדיו ישחירו מעשן המנורה שהשחיר את הכותל. (למרות שהיתה מרוחקת מהכותל שתים וחצי אמות)	יומא פרק חמישי נב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"א""ר נתן אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים אי כלפנים אי כלחוץ. איך הבינה הגמ' את ספיקו בהו""א. ומה הקשו עליו."	שמסתפק האם האמה טרקסין היא חלק מהקודש או חלק מקודש הקדשים, והקשו שאולי הוא לא חלק מזה ולא חלק מזה, כמו שרואים שבמשניות מידות מונים את הכתלים בנפרד.	יומא פרק חמישי נב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פירוש 'טרקסין'. ומהי הראיה של רש""י."	לשון פנים וחוץ הוא, כך ראיתי בתלמוד ירושלמי. וראיה לדבר: 'חסידים הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבם במעשר', למדנו שהטרק לשון כניסת פנים הוא.	יומא פרק חמישי נב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירוש המילה 'דביר'.	היא המחיצה לפני הדביר - חלל בית קדשי הקדשים.	יומא פרק חמישי נב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היו מידות הבית אשר בנה שלמה.	והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו, ועשרים רחבו, ושלשים אמה קומתו.	יומא פרק חמישי נב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה היה בבית ראשון אורך ההיכל, ואורך ורוחב וגובה קה""ק."	'וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני'. <br>וכתיב 'ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו'.	יומא פרק חמישי נב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה החשבון שההיכל היה מאה אמה אורך.	כותל אולם חמש, האולם אחת עשרה, כותל ההיכל שש, אורך ההיכל ארבעים אמה, אמה טרקסין, עשרים אמה אמה בית קדשי הקדשים, כותל ההיכל שש, התא שש, כותל התא חמש.	יומא פרק חמישי נב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְיָ. מה הסתפק יוסף איש הוצל.	"האם הכוונה 'ודביר בתוך הבית' - מחיצה עשה שמפסקת בתוך הבית. 'מפנימה הכין' - ולפנים מאותה מחיצה הכין מקום לתת שם את ארון ה'. ולפי זה המחיצה אינה קדושה בקדושת קה""ק.<br>או 'ודביר בתוך הבית פנימה' - שמקום המחיצה עצמה שייך לקדושת קה""ק."	יומא פרק חמישי נב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמש מקראות בתורה אין להם הכרע. מהם.	שאת - 'הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב'.<br>משוקדים - 'ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה'.&nbsp;<br>מחר - 'וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב'<br>ארור - 'וברצונם עקרו שור ארור אפם כי עז'<br>וקם - 'הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה'	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'שאת'. מה הספק.	'הלא אם תיטיב שאת', ולשון סליחה הוא, <br>או 'שאת אם לא תיטיב', ולשון נשיאות עון הוא.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'משוקדים'. מה הספק.	'ארבעה גביעים משוקדים'.<div>או 'משוקדים כפתוריה ופרחיה'.</div>	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחר. מה הספק.	'וצא הלחם בעמלק מחר'.&nbsp;<br>או 'וצא והלחם בעמלק', מחר אנכי נצב', והיום אי אתה צריך לתפלתי.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וברצונם עקרו שור ארור אפם כי עז. מה הספק.	'וברצונם עקרו שור ארור', שור של שכם שהוא מארור כנען.<br>או 'ארור אפם כי עז'.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקם. מה הספק.	'הנך שוכב עם אבותיך וקם',&nbsp;וכאן רמז לו תחיית המתים.<br>או 'וקם העם הזה וזנה'.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה שמות היו ליוסף איש הוצל. 7	<ol><li>הוא יוסף איש הוצל </li><li>הוא יוסף הבבלי</li><li>הוא איסי בן יהודה </li><li>הוא איסי בן גור אריה </li><li>הוא איסי בן גמליאל </li><li>הוא איסי בן מהללאל </li><li>ומה שמו איסי בן עקיבא</li></ol>	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איסי בן יהודה אומר חמש מקראות אין להם הכרע, והוא יוסף איש הוצל שהסתפק מה ההכרע בפסוק 'ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית ה'.<br>מה התירוץ.	שבדאורייתא אין יותר פסוקים שאין להם הכרע, אבל בנביאים יש.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים פרים'. מה הסתפק רב חסדא בפירוש הפסוק, ומדוע לא נמנה בין חמשת המקראות שאין להם הכרע שאמר איסי בן יהודה.	"<div>האם המילה 'פרים' הולכת גם על העולות וכולם היו פרים. או רק על השלמים, והעולות היו כבשים.<div>ונפק""מ לפיסוק טעמים, האם לעשות אתנחתא אחרי עולות להפסיק בין ה'עולות' ל'פרים', או גרש אחרי 'עולות' כדי שיתחבר ל'פרים'.</div></div><div>ואינו נמנה בחמשת המקראות כי איסי בן יהודה פשיטא ליה.</div>"	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשהכהן נכנס לקה""ק בפריפת הצפון, לאיזה צד הפך פניו ולאן הלך."	הפך פניו לשמאלו והלך עד בין הבדים שהיו באמצע החלל.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין שהארון היה באמצע קה""ק."	"כדאמר מר (ב""ב צ""ט) ארון שעשה משה היה לו אויר עשרה אמות בבית קדשי הקדשים לכל רוח ורוח."	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך יצא הכהן מקה""ק."	הלך דרך אחוריו לכיוון הפריפה הצפונית ופניו כנגד הארון.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יצא ובא דרך כניסתו. מה הפירוש.	כשם שנכנס היו פניו לארון, כך כשיצא היו פניו לארון.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המשנה שהלך בין הפרוכות והגיע לבין שני הבדים דיברה על בית ראשון או על בית שני. מה הקושיא ומה התשובה.	בבית ראשון לא היו פרוכות ובבית שני לא היה ארון.<br>והתשובה שמדובר בבית שני, ומאי ארון מקום ארון, ומה שכתוב בין שני הבדים הכוונה כבין שני הבדים [כאילו היו שם].	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי גנז את ארון הברית.	יאשיהו המלך, בסוף תקופת בית ראשון.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו דברים נגנזו יחד עם הארון. 4	<ol><li>צנצת המן.</li><li>צלוחית של שמן המשחה.</li><li>מקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה.</li><li>ארגז ששיגרו פלישתים דורון לאלהי ישראל.</li></ol>	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שהארגז ששיגרו פלישתים נגנז עם הארון.	שנאמר 'ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך' [אלמא גבי ארון הוה קאי, וממילא שמעינן דעמו נגנז].	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע גנז יאשיהו את הארון.	ראה שכתוב 'יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת' [ודאג שמא יגלה לבבל].	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שגנז יאשיהו את הארון.	שנאמר 'ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל' [והא התם קאי, אלא גניזה היא].	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שמקלו של אהרן נגנז עם הארון.	לומדים מקלו של אהרן מצנצנת.<div>אתיא 'משמרת משמרת' [כתוב בצנצנת 'למשמרת' וכתוב במקלו של אהרן 'למשמרת לאות לבני מרי'].</div>	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צבר את הקטורת על גבי גחלים. מה לומדים מזה.	"שהמשנה סוברת כמ""ד צוברה, ולא כמ""ד מפזרה."	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תני חדא צוברה פנימה שהיא חוצה לו, ותניא אידך צוברה חוצה שהיא פנימה לו. מה פירוש.	פנימה שהיא חוצה לו - שמתחיל בצד מערב שהוא רחוק ממנו, ויותר פנימי.<br>חוצה שהיא פנימה לו - שמתחיל בצד מזרח שהוא קרוב לגופו, ויותר חיצוני.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיפה הוכיח אביי כמ""ד פנימה שהיא חוצה לו."	דתנן מלמדין אותו הזהר&nbsp;שלא תתחיל מפניך שמא תכוה.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שמו של יוסף איש הוצל.	ומה שמו, איסי בן עקיבא.	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שצלוחית שמן המשחה נגנזה עם הארון.	לומדים 'דורות דורות' מצנצנת המן [בצנצנת כתוב 'למשמרת לדורותכם' ובצלוחית כתוב 'שמן משחת קודש וגו' לדורותכם'].	יומא פרק חמישי נב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה היה חלל האולם מהמזרח למערב.&nbsp;	אחת עשרה אמה.	יומא פרק חמישי נב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי מה לומדים גזירה שוה 'משמרת משמרת'.	לומדים מקלו של אהרן מצנצנת, שמקלו של אהרן נגנז עם הארון.	יומא פרק חמישי נב ב		
